תרפיה באש ככלי דיאגנוסטי בטיפול 

תרפיה באש ככלי דיאגנוסטי בטיפול
/מאת ד"ר שלמה הרבט

השימוש באש בטיפול יכול להיות באופן מלא היינו שהמטופל בא לתרפיה באש ובכל פגישה תינתן לו ההזדמנות ליצור באש ולעשות אש ועיקר העשייה הטיפולית הלא וורבאלית תהיה עם האש. או באופן חלקי ואז היצירה באש מתבצעת רק מידי פעם .התרפיה באש פועלת כמו בגישה של המודל המשולב בטיפול באומנות Inter Model Of Expressive Art Therapy). מודל טיפולי זה אשר בו המטפל מאפשר למטופל לגוון בדרכי הביטוי בהן הוא עושה שימוש בטיפול. על פי הגישה הזו, האומנויות השונות הן אמצעי להגיע ולדעת את המטופל. המטפל מספק למטופל בחדר מגוון של אמצעי ביטוי אומנותיים כמו דרמה, ציור, פיסול ומוסיקה והמטופל בוחר לו בכל מפגש את האמצעי שמדבר אליו באותו מפגש. לרוב המטופלים מתבייתים על אמצעי אחד למשך מספר מפגשים ולעיתים הם מחליפים לסוג ביטוי אומנותי אחר. התרפיה באש יכולה לשמש כעוד אמצעי במודל המשולב בטיפול באומנות או ככלי מרכזי בטיפול באומנות כמו הדרמה ,המוסיקה והאומנות .

במאמר הנוכחי אני אעמוד על הדברים הדיאגנוסטיים הניתנים ללמוד על המטופל באמצעות השימוש באש הן ככלי מרכזי והן ככלי משני בטיפול .
בטיפול באומנות אנחנו לומדים רבות על המטופל מזויות שונות אשר בדרך כלל אין לנו הזדמנות להכיר בו. בין השאר, ניתן ללמוד עליו ע"פ סוג החומר שהוא בוחר, לדוגמה: פנדה, עפרונות, טושים וגואש, ע"פ הצבעים בהם הוא משתמש, למשל: צבעים חמים או צבעים קרים , האם המטופל מצייר במרכז או בצד, גדול או קטן, וכן על פי התוכן של הציור.

גם בתרפיה באש , שהיא כאמור שיטת טיפול הנגזרת מהטיפול באומנות , אנחנו למדים רבות על המטופלים.

בתרפיה באש אנחנו רואים האם המטופל יודע בכלל להדליק גפרורים וכיצד הוא מדליק את האש. האם מתחיל מהקל אל הכבד, כלומר מניירות לעץ? האם הוא מרכז מאמץ בהדלקה בנקודה אחת או שהוא מדליק בהרבה נקודות דבר שלעיתים מאט את ההדלקה וגורם למדורה לא לקרות. האם הוא מצליח להדליק את המדורה לשביעות רצונו או נשאר מתוסכל ובלי מדורה, האם לאחר שהוא מצליח להדליק מדורה הוא חושב הלאה מה אני יכול עוד לעשות עם האש .בכל כוון שהוא נוקט או מבצע מלמד עליו משהוא.

בשימוש בתרפיה באמצעות אש המטפל מפתח סגנון עבודה משלו. לרוב אפשר לחלק את סוג העבודה לשניים: הראשון הוא קלאסי- המתקיים בחדר הטיפולים הרגיל ואילו השני מתקיים מחוץ לחדר ואז המרחב הטיפולי הוא בחוץ- בטבע.

כאשר העבודה מתקיימת בחדר הטיפולים היא הינה מוגבלת יותר בשימוש באש. בחדר אנחנו משתמשים בעיקר בגפרורים ובנרות ובניירות.
כאשר המטופל יוצר באמצעות טפטוף נרות אפשר לראות דברים רבים, למשל: ניתן ללמוד על מידת היצירתיות של המטופל. היינו, האם המטופל מנסה ליצור צורות או שהוא מטפטף באופן אקראי על הדף ויוצר מעין גשם .לעיתים הוא מעז ליצור קו ישר. יש לציין כי יצירת קו ישר קשה מאוד ומצריכה ריכוז רב. ניתן ללמוד עליו האם הוא שומר על גבולות או מנסה לחרוג מהם. היינו, האם הוא יקפיד לטפטף בתוך הדף או שלא יקפיד על כך. כמו כן, ניתן ללמוד על מידת הריכוז של המטופל. כאשר יוצרים עם נרות ודפים חייבים לשמור על ריכוז גבוה כי צריך ליצור עם הנר קרוב לדף,אך יש להקפיד שלא נגיע עם הנר קרוב מידי לדף שלא נחרוך או נדליק את הדף.

העבודה המתקיימת במרחב הטיפולי שמחוץ לחדר מאפשרת מרחב יצירתי רחב יותר. שם אנחנו נותנים למטופל אפשרות לעשות שימוש בחומרים רבים ומגוונים יותר. בחוץ, בטבע ניתנת למטופל אפשרות להדליק מדורה. הדרך בה ניגש המטופל להדליק את האש והתהליך שהוא יוצר היא אשר תגרום בסופו של דבר למדורה להתחולל או שלא,הדרך הזו הינה דיאגנוסטית בפני עצמה.
כדי להדגים את זה אביא תיאור המקרה הבא:
נער כן 15 שבתחילת הטיפול התבקש להדליק מדורה. למרות שבשיחה התברר שהוא יודע שבכדי להדליק את האש הוא צריך קודם להדליק ניירות או קש ואח"כ להוסיף עצים ולמרות שבחצר היו קרשים ועצים בגדלים וסוגים שונים, פעם אחר פעם הוא הדליק את הניירות ולא הוסיף את העצים מה שגרם למדורה כמובן לדעוך. התהליך הזה חזר על עצמו בשלושה מפגשים.
בהמשך הבין המטופל איך זה שהוא לא מגיע להישגים ואיך עליו להיות אפקטיבי יותר בחייו כי כמו בהדלקת המדורה שלו, כך בחיים שלו הוא "מתניע אבל לא עובר להילוך", לכן הוא נשאר ב"הילוך סרק" ולא מתקדם. הוא משקיע הרבה בתפל ולא מגיע לעיקר. זה נער עם דימוי עצמי נמוך שלא מאמין בעצמו וביכולותיו.

בטבע אנחנו מגדירים למטופל את המרחב הטיפולי באמצעים רבים, כמו למשל: הבניית מקום עם גבולות ברורים, מתקן למנגל עשוי מתכת שהאש איננה יכולה לפרוץ דרכו, בור שאנחנו חופרים עם המטופל, איזור מבורא או מוקף אבנים,וכן יש חומרי בעירה שונים ומגוונים הנמצאים באופן טבעי בשטח או שאנחנו מספקים למטופל.
השימוש שהמטופל עושה במרחב הטיפולי אף הוא מאוד דיאגנוסטי. כאשר עובדים עם האש מדובר במשהו מאד עוצמתי שעלול להתפרץ לכל עבר. הדרך שבה המטופל עושה שימוש בחומרים בניסיון להדליק את המדורה מלמדת אותנו הרבה מאוד עליו.
חלק מהדברים שאנחנו יכולים ללמוד עליו דרך השימוש שהוא עושה בחומרים ובאש הם: האם המטופל ישלוט ויווסת את העוצמה של האש באמצעות הגבול, שהוא: הסיר, המנגל או הבור שמוקף אבנים או שהמטופל יתעלם או יכחיש את הגבולות תוך כדי לקיחת סיכון, למשל: ידליק אש מחוץ לבור, יבעיר אש באמצעות "לפיד" ואז האש נהיית ניידת ופחות בשליטה. או שידליק נייר ששוליו גולשים מעבר ל"מנגל" ואז כשהנייר יידלק האש תגלוש ואנו עלולים לאבד שליטה באש.
כל אלו מלמדים על יכולת השמירה על הגבולות של המטופל, כשכאן הגבול הוא עקרוני כי האש לא תהיה בשליטתנו, היא תשתלט עלינו ואז עלולה להתפרץ שריפה. למרות שהגבולות מאוד ברורים אי שמירה עליהם מלמדת ביתר שאת על מצבו של המטופל.

דברים נוספים אודות המטופל ניתן ללמוד מהדרך שבה הוא מדליק את המדורה. האם הוא מתכנן את צעדיו או עובר מיד לניסוי וטעייה, האם הוא עושה שימוש מושכל בחומרים. האם המטופל שם את החומרים שנדלקים מהר למטה ואלו שנדלקים לאט ,אך בוערים יותר זמן, למעלה. או בהמשך כשהאש כבר קיימת. האם הוא עובד על פי תוכנית, והאם המדורה היא המטרה בפני עצמה ועצם ההדלקה מספקת אותו, או שמא המדורה היא האמצעי והוא מוצא שימושים נוספים שהוא יכול להפיק ממנה. שימושים נוספים אלה יכולים להיות לדוגמה הגדלת האש או בישול בישולים שונים. הגדלת האש באמצעים שונים, כגון: שמן וזיקוקים עשויה לאפשר למטופל שחרור כעסים ומתחים או קטרזיס. בישול בישולים מתקיים מחומרים שקיימים בשטח או שהוא מבקש שנביא לו.
השימוש באש מזמן סיטואציות בלתי צפויות. מאחר והאש לא לגמרי צפויה נוצרים מצבים שהמטופל יכול להתלהב מהם או להיכנס ללחץ ולהגיב או לא להגיב לסיטואציה. וכאשר ההוא לא מגיב זו סיטואציית של קיפאון או חוסר זיהוי של הסיטואציה המלחיצה שזה יכול להעיד על שימוש במנגנוני הגנה כמו הדחקה או הכחשה ולא שימוש במנגנוני התמודדות. כמו כן כאשר מסיימים את הפגישה האם המטופל ידאג לכבות את האש או שיתעלם ממנה ופשוט יתנתק וילך.
לסיכום השימוש בתרפיה באש בטיפול יכול להוות חלק מטיפול או עיקר הטיפול. הטיפול יכול להתרחש בחדר או במרחב הטיפולי שנוצר בחוץ בטבע.
דרך השימושים הרבים והשונים של המטופל באש אפשר ללמוד רבות על מצבו הרגשי, על הדרכים שהוא מתמודד עם מצבים חדשים ולא צפויים, וכן על תפיסתו את עצמו. מתוך הדברים שאנו למדים על המטופל ניתן גם לתכנן תהליך של התקדמות עבור המטופל בהתאם למצבו כפי שמתגלה לנו ,וכן על האספקטים הטיפולים המרפאים שמתרחשים בעת התרפיה באש, על כך נרחיב במאמר אחר.

אודות הכותב:

ד"ר שלמה הרבט מטפל משפחתי וקבוצתי ופסיכותרפיסט בהבעה ויצירה ועושה שימוש בתרפיה בטבע ותרפיה באש זה 17 שנה, מנהל את מכון מעברים בנתניה יחד עם הפסיכולוגית פזית הרבט .צוות המכון רב מקצועי ונועד לתת מענה למגוון הצרכים בתחום בריאות הנפש:מניעה, אבחון וטיפול. באופן פרטני,זוגי,וכן סדנאות של תרפיה בטבע ופתוח מנגנוני התמודדות יעלים עם מתח וחרדה.וקורסים בתחום.במכון מעברים אנו מטפלים בתלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז (ADHD ו ADD )וכן מכשירים חונכים מאמנים לעבוד איתם בשיטה ייחודית.
טלפון:09-8626874,052-2785891
e-mail:maavarim1@walla.com
http://www.mavarim.com
http://www.naturetherapy.co.il